אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

זיגמונד פרויד


כתבה: תמי שם-טוב

איירה: אלינה גורבן

כנרת זמורה-ביתן 2020, בסדרה 'ממציאים ומגלים'

46 עמוד, מנוקד

 

'מכל הילדים שלה, ונולדו לה שמונה, אמיליה פרויד הכי התלהבה מזיגמונד, בנה הבכור.

היא קראה לו 'זיגי, ילד הזהב שלי', וצפתה לו עתיד מזהיר. גם יעקב, אבא שלו, הבין שזיגמונד הוא ילד חכם וסקרן במיוחד. הם קיוו שהוא יגדל להיות אדם חשוב ומכובד [...] והוא בחר ברפואה, אבל לא רצה להיות רופא רגיל, שמטפל במחלות ובפציעות של הגוף.
פרויד העדיף לטפל בנפש. הוא רצה לחקור רגשות, רצונות, מחשבות. קשה לחקור דברים כאלה כמו מדען במעבדה. לכן רופאים ומדענים אמרו שאי אפשר לחקור את הנפש. ובכל זאת, פרויד חיפש שדרך להבין טוב יותר את מה שאי אפשר לראות, אבל אפשר להרגיש.'

הספר מציג לקוראים צעירים את סיפור חייו של מדען דגול, שרעיונותיו ותפיסותיו המהפכניים שינו את הפסיכיאטריה והרפואה בכלל ואת הפסיכולוגיה לענפיה, והשפיעו על הפילוסופיה של הנפש ועל תפיסת נפש האדם. הביוגרפיה הקצרה מלווה את פרויד מינקותו ועד מותו; הטקסט והאיורים הגדולים בכל אחת מהכפולות מתארים ומדגימים את סביבות חייו המשתנות של פרויד, את שלבי הכשרתו המקצועית והתקדמותו, את תהליך הפענוח של הקשר גוף-נפש ואת חלוציותו בהתוויית דרכי טיפול.

כתיבת ביוגרפיה לילדים היא תמיד אתגר מורכב, לא כל שכן כשמדובר בסיפור חייו של מדען שאבני הבניין של מפעלו הדרמטי הן מושגים מופשטים, קשים לתפיסה ומסובכים להמחשה ואף מתפרשים בדרכים שונות ופתלתלות; הסיפור מתקדם על מסילה שאדניה הם 'נפש', 'רגשות', 'רצונות', 'מחשבות', 'זיכרונות', 'שיטת טיפול', 'מטופלים', 'לא-מודע' וכיו'ב. גם אוצר המילים שנועד לתת ממשות לרובד המופשט של הטקסט אינו בהכרח שגור בשיח היום-יומי של הקוראים: 'מעבדה', 'מהפכן', 'תרבותי', 'התקפים', 'היפנוזה' ו'הפנוט', ואפילו מבעים ערטילאיים כמו 'בעיות שונות שחלקן מוזרות ולא מובנות'. כדי להבין את גדולתו של פרויד ואת סיפור חייו צריכים המאזינים הצעירים לצאת מגבולות החשיבה הקונקרטית הטבעית להם ולהַבנות רכיבים מעורפלים לתוך מסגרת שאף היא מאופיינת בעמימות.

תמי שם-טוב, כותבת ותיקה ומנוסה (גם) של ספרי עיון לילדים, פיזרה איספלניות בין מעקשי הטקסט כדי לאפשר לילדים הצעירים להבין במה עוסק הספר: את סביבת ילדותו של פרויד היא מציגה באמצעות סיפורים אנקדוטליים על המקום המרכזי שהיה לילד זיגמונד במשפחה, ואת הקשר היהודי היא מבליטה בסיפור על אירוע אנטישמי שבגללו עברה המשפחה לעיר הגדולה וינה – אירוע שיוזכר שוב בתיאור ההימלטות מווינה הנאצית. כדי לתאר באופן בהיר את המעשה המדעי של פרויד, שם-טוב  משתמשת בדימויים ('... היה כמו מגלה ארצות, כי הוא גילה מה קורה הארץ הפראית שהיא הנפש שלנו', ו'... חקר את הסיפורים של המטופלים שלו כמו בלש שאוסף רמזים כדי לפתור תעלומה; או כמו ארכיאולוג שחופר באדמה ומחפש עתיקות מתקופות קדומות'), וכדי להסביר את דרכי הטיפול של פרויד ושל עמיתו היא מנגישה לילדים אירועים מתהליך הטיפול בְּאָנָה אוֹ (כינויה של מטופלת של עמיתו של פרויד, שדרך  הטיפול בה – 'טיפול בדיבור' – הובילה לפיתוח הפסיכואנליזה). כששם-טוב מבקשת להסביר מהו ה'לא-מודע' היא מגייסת דימויים כמו 'חדר חשוך וסודי' ו'מחסן נעול' ומחברת את הילדים לשורה הרלוונטית 'הילד הרע שנכנס לי בפנים' (מתוך הילד הרע, לאה גולדברג). הקטעים העוסקים ברגש הקנאה מתארים חוויות שהילדים מכירים מניסיונם, ומכאן, על סמך ההבנה ההולכת ומתגבשת, קל יותר לקוראים את הקשר בין הלא-מודע לחלומות.   

תפקיד משמעותי בבניית הרובד התקופתי של הסיפור יש לאיוריה של אלינה גורבן. האיורים הפיגורטיביים (של הסביבה המשפחתית) משקפים את מאפייני זמנו של פרויד, והאיורים הסימבוליים-מטפוריים (כמו הצגת מוח האדם כשידת מגירות גדולה) והתרשימיים (כמו ייצוג חוויה של אָנָה או כתרשים זרימה מאויר) עשויים להקל על הילדים בְּמָקוֹם שהטקסט מקשה.   

בסוף הספר כפולה הכוללת הסברים למושגים נוספים הקשורים לפרויד: פסיכואנליזה, מנגנון הגנה, אֶגו, תסביך אדיפוס ופליטת פה פרוידיאנית.

זיגמונד פרויד הוא מן הספרים המשובחים שהכיתוב 'שווה לכל נפש' אינו מוטבע עליהם. כדי שבני החמש-עד-שמונה שסדרת 'ממציאים ומגלים' פונה אליהם יבינו ויתעניינו, דרוש תיווך של מבוגר ויכולת קוגניטיבית ולשונית מסוימת של המאזינים. לא מעט מספרי הביוגרפיות לילדים נרכשים ומגיעים לבתים אך אינם נקראים. סביר להניח שאילו הוגש אותו תוכן בפורמט אטרקטיבי לבני שבע-עד-עשר שכבר קוראים בעצמם, הספר היה ממלא את ייעודו, מגיע גם לכיתות בבתי הספר ומרחיב את אופקיהם של סקרנים ומתעניינים.       

על תמי שם-טוב, סופרת ישראלית, קראו בדףדף.

אלינה גורבן היא מאיירת ישראלית בוגרת שנקר, העוסקת בעיקר באיור ספרי ילדים ובקומיקס. מתגוררת בניו יורק.  


ספרים מאותו מדף:

שש נקודות, סיפורו של לואי ברייל, מאת ג'ן בראיינט

הסיפור של אליעזר בן יהודה, מאת תמי שם טוב

אברה, המסע אל הציור, מאת שהם שמיט

יקינתון, סיפור על חברות ושיר, מאת שהם סמיט

 

זיגמונד פרויד מתאים לבני שבע עד עשר.

נירה לוין