אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ברווזונת מת-גע-גע-ת


כתבה: טובה שינברג

איורים: אביאל בסיל

הקיבוץ המאוחד 2020

22 עמוד, מנוקד

 

'ברווזון וברווזונת

יצאו לשוט

בסירה,

סירת משוטים

בהירה.

[...]

חותרים חותרים

השניים.

חותרים לאחור,

חותרים קדימה,

פת-אום

ברווזונת

רוצה את אמא.'

 

שני הברווזונים התרחקו מאמא, נכנסו לסירה והחלו לחתור בנחת במי הנחל. הנוף פסטורלי, השמש זורחת, אבל לפתע מבינים השניים שהם לבדם; לבדם בסירה, לבדם בעולם. גם אמא, ממקומה על גדת הנחל, רואה שאפרוחיה אינם לצדה: 'לאן נעלמו השניים? / לאן נעלמו ברווזיים / במים?

שני הברווזונים המודאגים מתקרבים זה לזה במרכז הסירה ומנסים להתנחם בהשערות מרגיעות, עד שמי הנחל מובילים אותם אל 'בין שיחים ארוכים / גבוהים / ודקים, / במים הירוקים, / פנימה' – שם הם מוצאים את אמא. אחרי המפגש המשמח עולים כל השלושה לסירה:

'עכשיו עכשיו

פשוט,

עלו יחדיו

שלושתם

לשוט.'

טובה שינברג מספרת בחן רב סיפור קטן לפעוטות, על הרפתקה דרמטית שסופה טוב. הטקסט המועט-במתכוון מחורז; החריזה הלא-סדירה והפיזור המשתנה של המילים בשורות הולמים את המעברים מתחושת יכולת-כול לחוסר ביטחון ומעליצות לדאגה שחוו שני הגיבורים, וּמְזַמנים הנגנה הולמת תוכן.

המאייר אביאל בסיל לא רק משקף באיוריו את האירועים בעלילה הקטנה, אלא מעצים את המשמעות הרגשית שלהם ומנגיש אותם לקהל צעיר מאוד. שמחת ההרפתקה שחשו הברווזונים בתחילת השייט משתקפת בתשואות שהם מקבלים מהילדים שעל גדות הנחל. בו-בזמן, בסיל מדגיש בלי מילים שסמוך לילדים המשחקים נמצאים מבוגרים המחזיקים בידיהם חבל דמיוני בלתי נראה המאפשר לילדיהם להתרחק מעט לטובת עצמאותם אך בה בעת מבטיח את שלומם. כשמתעוררים אצל הברווזונים בהלה וגעגועים לאמא - האיור שהברווזונים נראים בו ללא משוטים בידיהם רומז על חוסר היציבות של הסירה ועל איבוד השליטה של השייטים. כשהברווזונים מנסים להצדיק את היעדרה של אמא, הם נראים קטנים מאוד בסירה הגדולה, כשנקודת המבט של האיור היא גבוה מעליהם. מראה הדמויות הקטנות מאוד הנצמדות זו לזו בסירה הגדולה רומז על הפחד והלְבַדִיוּת ומיד אחר כך מעצים את שמחת הפגישה עם אמא. בעוד הטקסט של שינברג נמנע מהילה דידקטית סביב הסיפור – איוריו של בסיל רומזים במכחול דק שראוי היה להם, לברווזונים, לצאת להרפתקאות כשאמא לצדם.   

שינברג ערה לפוטנציאל הקולי-צלילי של הקִרבה הפונטית בין המילים 'מגעגעת' (משמיעה קול 'גע-גע') ו'מתגעגעת' (חשה צורך עז בנוכחות או בקשר עם מישהו). בשם הספר מופיע הפועל 'מתגעגעת' בכתיב המחלק את הפועל להברות – 'מִתְ-גַּעְ-גַּעַ-ת' – ומשמיע את הצלילים המייצגים קולות ברווזים. בכפולות האחרונות בספר המוקדשות לשמחת הפגישה בין הברווזונים לאמא חוזרת ונשמעת בטקסט ההברה 'גַע', להבלטת הרגיעה שבמגע הקרוב עם אמא ('ברווזונת / באמא נוגעת / ונרגעת' והכוח שאמא מעניקה ('פירורי עוגָה / גַּע, גַּע, גַּע, / בקצה המקור').

טובה שינברג כותבת לילדים ולפעוטות. מוכרת לצעירי הקוראים בזכות ספריה שיר בגודל גמד, זנב ליואב, ליד עץ התות ואחרים.

על המאייר אביאל בסיל קראו בדףדף.

 

ספרים מאותו מדף:

ינשופונים מאת מרטין ודל

לישון אצל סבתא מאת נירה הראל

המלך ג'ק והדרקון, מאת פיטר בנטלי

ויהי ערב מאת פניה ברגשטיין

חפיפת ראש מאת אורי אורלב

 

ברווזונת מת-גע-גע-ת מתאים לבני ששנתיים עד ארבע.

נירה לוין