אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

יומן המסע של אגי והורטי לפרחי ארץ ישראל


כתבה ואיירה: בלהה פישר

אבן חושן 2019

62 עמוד, לא מנוקד

 

'אדון אַגַפַּנְתוּס וגברת הוֹרְטֶנְזְיָה הם פרחים יפהפיים. אפשר לראות אותם כאן בביתם הנחמד בנורמנדי שבצרפת. הם נהנים ממזג האוויר הקיצי הנעים והם שקועים בשיחה. גברת הורטנזיה פונה לאדון אגפנטוס ואומרת: 'אגי יקירי, אני מסתכלת על התמונות של קרובינו שעל הקירות, ואני כל כך מתגעגעת! אני מתגעגעת לכלנית, לכרכום, לרקפת... ובכלל, אני רוצה להכיר עוד קרובי משפחה מארץ ישראל'.'

אגי והורטי מחליטים לסייר בישראל לאורכה ולרוחבה במשך שנה תמימה – מסתיו עד סתיו, כדי להכיר את פרחי הבר הארץ-ישראלים. הם אורזים מזוודות, עולים על מטוס ונוחתים בארץ. בנמל התעופה מקבלת אותם בחום 'חברתם הטובה בלהה' (הלא היא כותבת הספר) שבעת ביקורה בנורמנדי הזמינה אותם להתארח בביתה. אגי והורטי לומדים ממנה שהמגוון הגיאוגרפי בישראל מאפשר גם מגוון בוטני עשיר על אף היות הארץ יְבֵשָׁה, ולמחרת הם מתחילים לטייל.
בכל יום טיול מצטרף אליהם אדם הקשור כך או אחרת לאזור מסוים בארץ – צנחנית רחיפה האוהבת להתבונן מלמעלה בחצבים שבחוף הבונים, פקח ברשות הטבע והגנים היוצא עם זוג התיירים לגלות את החלמוניות בנגב, חברתם בלהה המפגישה אותם עם נרקיסי בר סמוך לתל אביב, גנן צעיר המצטרף אליהם לסיור להכרת הרקפות ליד ירושלים וכן הלאה.
בספר 16 פרקים: שני הראשונים הם פרקי פתיחה קצרים, פרקים 3–15 מתארים את מפגשים של אגי והורטי עם חצב, חלמונית, כרכום וסתוונית, נרקיס, רקפת, כלנית, אירוס, תורמוס, אדמונית חורש, דבורנית דינסמור, שושן צחור, חוטמית זיפנית וחבצלת, ובפרק האחרון נפרדים הפרחים הנורמנדיים מישראל וחוזרים למולדתם. בשולי הספר שולשה נספחים: לוח פריחות על פי חודשים, מפת הפריחות ותרשימים של מבנה הפרח.   

במעטפת העלילתית שטוותה בלהה פישר, שני הפרחים מואנשים מכל בחינה: הם מדברים בלשון בני אדם, לבושים כבני אדם, מתכסים בשמיכת פוך, יש להם טלפונים ניידים, הם מתאכסנים במלון ומשתמשים באמצעי תחבורה קונבנציונאליים. הורטי משתמשת במיומנות רבה בנייד שלה, יודעת להשתמש במצלמה ובאפליקציות שישרתו אותה בתיעוד הביקור ולא מהססת להגדיר את אגי 'מאותגר טכנולוגית'.
אגי והורטי מייצגים את הקורא הרצוי: הם מפנים שאלות למומחים מסוגים שונים ורוכשים ידע חדש ורב-ערך על כל אחד מהפרחים ש'ביקרו' בסביבתם הטבעית - על צורתם ועל סביבת החיים שלהם, על 'תחבולותיו' של כל פרח בהתמודדות עם תנאי הסביבה ('מלבד הצינור הארוך שטומן את הפקעות בעומק, הפקעות הצטיידו בחומרים כימיים הרעילים לטורפיהם'), על דרכי הרבייה הייחודיות של הפרחים ('החלמוניות ממריצות את הנמלים להפיץ את הזרעים על ידי 'ממתק' שומני שהכינו בשבילן בכל זרע. ה'ממתק' הזה אהוב מאוד על הנמלים, והם גוררות בשמחה את הזרעים הלאה אל הקן'), על יחסי הגומלין ההרמוניים בין הפרחים ליצורים החיים לצדם ('התברר שרעייה מבוקרת של עזים ובקר טובה לפריחת הכלניות!') ועל נוכחותם של פרחי הבר בתרבות האנושית, בפולקלור ובקולינריה.

ספרה היפה והמוקפד-למראה של בלהה פישר אינו נוח לתיוג: סיפור הרקע על שני פרחים היוצאים לטיול בארץ זרה הוא לא רק דמיוני, אלא גם 'מחורר' פה ושם: כיצד זה שואלים הפרחים עצמם שאלות כמו 'מה זה אבקנים ועמוד עלי?!' או 'מה זה תאי רבייה?' קטעי המידע הבוטניים-סביבתיים, לעומת זאת, שופעים מונחים מדעיים ופרטים הטעונים הסבר והם מתאימים לנוער צעיר ולמבוגרים ('הביטאט', 'פרח צלחת', 'צלקת', 'שחלה', 'הכלאה', 'החומר התורשתי של גרגיר האבקה [הזכרי] ושל הביצית [הנקבית]', 'נחשון', 'גיאופיט', 'פרחי בת' ועוד רבים). הטקסט מוגש בלשון תקנית, עניינית ומדויקת, שאינה מכוונת לקבוצת קוראים זו או אחרת.

חולשותיו העיקריות של הספר הן בהתאמת הטקסט והנגשתו לקוראים המיועדים, ובעיצוב הגראפי – חסרונות המעמידים בספק את התחשבות העורך בקוראים צעירים. בשיחה טלפונית סיפרה הכותבת שלדעתה הספר מתאים לבני תשע ומעלה; אולם ההוצאה התעלמה מצורכיהם של הילדים (תלמידים בסוף כיתה ג או תחילת כיתה ד) – ממגבלותיהם כקוראים לא מנוסים, מהרגלי הקריאה שלהם ומהמוסכמות של עיצוב ספרים לילדים כיום.
ספרי הלימוד הנכתבים  לבני תשע ורוב ספרי הקריאה וכתבי העת המיועדים להם מציעים טקסטים קצרים יחסית (חלקם בניקוד מלא, אחרים בניקוד מסייע), ורובם מודפסים באות גדולה יחסית ובשורות מרווחות נוחות לקריאה. אבל בספר שהפיקה הוצאת אבן חושן האותיות זעירות עד כדי כך שקשה למצוא כמותן גם בספרים למבוגרים; הדפים עמוסים בטקסטים ארוכים עד כדי מאות מילים בעמוד (!); נוסף על כך, הטקסט נדפס על נייר כרומו מבריק, וכשחלקים גדולים ממנו מודפסים באות לבנה על רקע כהה מאוד - ארגמן, ירוק כהה ושחור (!) - הקריאה מעייפת הן את עיני הצעירים והן את עיני המבוגרים. שמות הפרקים בתוכן העניינים פיוטיים משהו אך אינם שקופים והמעיין בספר יתקשה לאתר את הפרח שמעניין אותו.    

ובכל זאת, על אף האתגרים שהספר מציב בפני הקוראים לסוגיהם, כדאי לא לוותר על יומן המסע של אגי והורטי לפרחי ארץ ישראל. מי שיצליח להתמודד עם מעקשי הקריאה ימצא בספר אוצר בלום של עובדות, מושגים ותהליכים המציגים את המורכבות, את העושר ואת היופי שבחיי הפרחים. חובבי טבע אמיתיים וסקרנים צעירים ומבוגרים יתענגו על הספר ויתמלאו פליאה.

פרופ' בלהה פישר, המשמשת דיקן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן, עוסקת בפיתוח תרופות ושיטות אבחון. בשיחה טלפונית אמרה בגילוי לב: 'אילו הגיע לידיי ספר כזה בילדותי – הייתי שמחה בו מאוד. כתבתי בדיוק את הספר שהילדה בלהה הייתה רוצה לקרוא'.  

ספרים מאותו מדף:

ליליאן בגן של מונה, מאת כריסטינה ביורק

פלורט, מאת אנה ווקר

האיש שאהב עצים, מאת נטלי וקסמן שנקר

האגודלים של טיסטו, מאת מוריס דרואון

גינת בר, מאת מאיר שלו

יומן המסע של אגי והורטי לפרחי ארץ ישראל יתאים לבני-עשרה עד מבוגרים, למורים למדעים ולחובבי טבע אחרים.

נירה לוין