אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מי בכלל המציא את בית הספר?!

כתבה: שהם סמיט

איירה: עינת צרפתי

כנרת 2019

80 עמוד, מנוקד

 

'כן, גם אם זה נשמע לכם מוזר – בית הספר הוא המצאה!

בית הספר איננו יציר-טבע.

בית הספר לא נבט מן האדמה, לא צמח על העצים ולא נפל מן השמיים.

בית הספר הוא המצאה אנושית

כמו הגלגל,

כמו נורת החשמל,

כמו הנייר, הכתב, העיפרון –

ושרה ארוכה של המצאות גדולות וקטנות ששינו את פני האנושות.'

הטקסט שלעיל אמנם פותח את מי בכלל המציא את בית הספר?! ורומז על נקודת המבט שהולידה אותו, אך אינו משקף את העובדה שהספר המעניין-מצחיק-מפתיע הזה הוא תוצאה של שילוב מהודק של אצבעות היד הכותבת עם אלה של היד המאיירת. השילוב המוצלח – גראפי-מילולי ומילולי-גראפי – עושה את הקריאה בספר לחוויה רב-ממדית מענגת. מידענים שיבקשו לקטלג את הספר ימצאו שהוא רלוונטי לקוראים בעלי תחומי עניין מגוונים: חינוך, ילדות, לשון, היסטוריה, חברה, מגדר, פוליטיקה, תרבות והומור.

שהם סמיט נעצה את מבטה במשפט שגור המשמש תלמידים מאז ומעולם להבעת תרעומת – מי בכלל המציא את בית הספר?! – והחליטה למרֵק את הטרוניה ולהפוך אותה לשאלה לגיטימית שתעניין אפילו את המתלוננים. על כוונת הספר היא מצהירה בפתיח שכותרתו 'רגע לפני הצלצול':
'הספר הזה מיועד לילדים (וגם למבוגרים) ששואלים את עצמם שאלות כמו: *מי המציא את בית הספר? *מתי? *למה? *איך נראו בעבר בתי ספר? *האם כל בתי הספר בעולם נראים אותו הדבר?'. אחרי הבהרת המושג 'המצאה' מופיעים ממציאים דגולים ממאה וחמישים השנים האחרונות: האחים רייט ותומס אדיסון ששינו את העולם, ושלוש נשים שהמצאותיהן חשובות לא פחות – מגבים למכוניות, סירת הצלה ו... עוגיית השוקולד-צ'יפ.
מכאן, סמיט וצרפתי מחזירות את הקוראים אל הפרהיסטוריה ומממשיכות אל ההיסטוריה לתקופותיה; מצרים העתיקה, יוון העתיקה, רומא העתיקה, ארץ ישראל שלפני 3000 שנה, ימי הביניים וכן הלאה, עד המאה העשרים ואחת. כל תקופה נפתחת באיתות על המקום והזמן, ובין התקופות מועלות שאלות רלוונטיות כמו 'איך רוכשים מקצוע?' (בימי הביניים) וכותרות מעוררות מחשבה כמו 'בתי חרושת ל... פועלים!' (בימי המהפכה התעשייתית). לאורך הספר יש כפולות המוסרות מידע הקשור להשכלה ולחינוך, כמו המצאת הדפוס, דרכי ענישה במוסדות חינוך וסוגי תלמידים (על פי חז'ל).

הומור הנשען על ידע כללי נושב בספר לכל אורכו: הכפולות כוללות איורים ודיאלוגים קצרים בסגנון קומיקס, המאִירים סוגיות חינוכיות בתקופות השונות. לקטעי המידע הקצרצרים מצורפות תגובות קומיות של בני הזמן הנדון. לדוגמה, בכפולה המוקדשת לחינוך בפרהיסטוריה מופיע שיח בין דינוזאורים. כשדינוזאור א תוהה למה אי אפשר להחשיב את החינוך הקדמוני כבית ספר, דינוזאור ב מערבב פרשיות ומסיק: 'הבנתי! האדם הקדמון למד בחינוך ביתי!'.

איוריה של עינת צרפתי, כטקסטים חזותיים, לא רק מוסיפים מידע לא-מילולי על הסביבה הפיזית והאנושית בכל תקופה (סוגי כתב, מבנים, פסלים, פריטי לבוש, ביטויים ומכתמים, דמויות של שליטים ועוד), אלא מוסיפים להומור; למשל, בכפולה המוקדשת לרומא מופיע איור של בית ספר, על דלתו הכתובת 'ברומא התנהג כרומאי', ומאחד החלונות בבניין מציצים ראשו ורגליו של תלמיד המסתלק מבית הספר ואומר: 'ברומא בְּרַח מהשיעור!'

הספר מעלה למודעות מושגים ונושאים הקשורים לשדה הסמנטי של 'השכלה' ו'בית הספר', כמו המצאת הדפוס, חינוך ודת, לימוד מקצוע (השוּליָה כתלמיד), הפסקת אוכל (מי המציא את הסנדוויץ'?), הפסקה פעילה, עונשים לעומת פרסים, שיעורי בית, וכן סוגים של דרכי חינוך כיום, כמו חינוך ביתי, חינוך דמוקרטי וחינוך ואלדורף (אנתרופוסופי). מעוררות מחשבה גם הנגיעות בשאלות של חברה ואתיקה; חינוך לבָּנים או לעשירים בלבד, צייתנות ומשמעת, הזכות לבחור, החינוך כחובה, ערכם של מבחנים ותעודות. הספר נחתם בדמויות של מורים דגולים בהיסטוריה (מוכרים יותר כמו רוסו, קורצ'ק  ומונטסורי, וידועים פחות), בשאלה המרעננת 'מדוע נחוץ חופש?' ובעצה החשובה ביותר:

'מה הכי חשוב ללמוד? לחשוב! חשוב שתזכרו את זה. חשוב שתחשבו.    

חשוב שתדעו שלא כל מה שמלמדים אתכם בבית הספר נכון או מדויק. בספרי לימוד אתם עשויים למצוא טעויות או מידע מסולף.

תנו אמון במנורים המלמדים אתכם, בידע שלהם ובידע שלכם, אך היו נכונים להטיל ספק.

אם יש לכם ספק, שאלו את ההורים שלכם, חפשו תשובות בספרים או באינטרנט.'

על שהם סמיט, סופרת ישראלית הכותבת לילדים ולמבוגרים, קראו בדףדף.

עינת צרפתי היא מאיירת צעירה, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בין הספרים שאיירה – סיפור אחרי השינה שכתבה שהם סמיט, אולימפיאדת החיות שכתב אסף הראל ומשפחתי וחיות אחרות שכתב ג'רלד דארל. את איוריה של עינת צרפתי תמצאו גם במגזין 'עיניים'.

מי בכלל המציא את בית הספר?! מתאים לכל אדם, מגיל חמש ועד שֵׂיבָה.

נירה לוין