אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
מרים ילן שטקליס
 

התאומים הסקרנים - מטוס הנייר המעופף

כתבו: יאיר ומיכל לשם
איירה: לוסיה בניטו
הוצצאת ארגמן 2018
22 עמוד, מנוקד

'...
'כך פועלים גם מטוסי סילון. מנוע הסילון של המטוס פולט גזים מחלקו האחורי של המנוע, והם מניעים את המנוע ואת המטוס כולו קדימה במהירות גבוהה מאוד. כוח הפליטה של הגזים מניע את המטוס ומשאיר אותו באוויר.'
'באמת? מטוס אמיתי באמת עובד כך?' שאלה עלמה.
'בהחלט,' אמר אבא. 'כשאנחנו דוחפים משהו בכיוון אחד, כמו המנוע שדוחף את האוויר, הדבר שאנו דוחפים דוחף אותנו בחזרה – בכוח שווה בכיוון הנגדי'....' 

התאומים עלמה ודניאל שומעים שאחד מחבריהם יטוס לאנגליה בקיץ. השניים מתקנאים בו ומבקשים מאמם שגם למשפחה שלהם תהיה הזדמנות לטוס. אמא ואבא מציעים לילדיהם הרפתקה אחרת: 'אנחנו עומדים להטיס כמה מטוסים [...] בסלון, ממש כאן ועשיו. בואו נלך! הגיע הזמן להמריא!' המשפחה מתכנסת סביב שולחן שעליו פריטים שונים, ובעזרת ניסוי מדעי פשוט הילדים מתוודעים למושגי מפתח הקשורים לטַיִס ולמטוסי סילון (למשל אווירודינמיקה וכוח דחיפה) ולומדים מה מניע את המטוס ואיך הוא מתקדם ונשאר באוויר. את השיעור סיימה המשפחה בתחרות הטסת טיסני נייר בעזרת בלונים. 

זהו אחד משלושה ספרונים בסדרה התאומים הסקרנים, שמטרתה על פי הספר 'לעודד בקרב ילדי וילדות הגן ובית הספר היסודי (גילאי 4 – 9) את לימוד המדעים והטבע על ידי סיפורים עלילתיים ודמויות שאיתן הילדים והילדות יוכלו להזדהות'. שני הספרים האחרים בסדרה, התאומים הסקרנים – מופע הקסמים ו- התאומים הסקרנים – הרפתקה בהר געש בנויים באותה מתכונת: הם נפתחים בתיאור סיטואציה שכיחה בחיי היום-יום של ילדים, וזו מזמנת עיסוק באחד ההיבטים המדעיים של האירוע המתואר. הורי התאומים מציעים ניסוי להדגמת תופעה או עיקרון מדעי, מפרטים את החומרים לניסוי ומתארים את מהלכו. הספרים מסתיימים בתיאור הניסוי שעושים התאומים והוריהם ובמסקנות על הֶקשריו במציאות. 

בשלושת הספרונים ההורים הם אלה שמתחברים לנושאים המעסיקים את ילדיהם, מכניסים לשיח את ההיבטים המסקרנים-מפליאים של תופעה במציאות הקרובה או הרחוקה, ויוצרים בעבור ילדיהם הזדמנות מותאמת לגילם לראות את ההקשר המדעי שלה. יש כאן אמירה מכוונת; להורים יש שפע הזדמנויות לעורר עניין ופליאה אצל ילדיהם – אפילו בשגרת היום-יום, וכל שיח כזה עשוי לתרום להרחבת הידע של הילדים על העולם ולפיתוח החשיבה ההֶקְשֵׁרִית, ובסופו של דבר אולי גם להגברת ההנעה לעסוק במה שאנחנו קוראים 'מדע'. 
עם זאת, חסרה כאן מאוד ידו של עורך:
הספרים המצוירים (Picture Books) מיועדים על פי הצהרת הכותבים (או ההוצאה) לבני 4 עד 9 ומכילים כמות גדולה יחסית של טקסט. אף שברור שההתכוונות היא לכתיבה עניינית-תכליתית ולא לכתיבה ספרותית, מהדהד כאן סגנון הכתיבה שאפיין ספרי פעוטות מלפני עשורים, סגנון הרחוק מאוד מהכתיבה העכשווית לילדים; הילדים כאן מנומסים וקשובים, לשון הדמויות נורמטיבית ולמעלה מזה, האווירה חיובית תמיד, הסביבה מאורגנת להפליא והפעילויות תמיד מוצלחות... 
ועוד: קשה לצפות שטקסט שנכתב לבני ארבע יהיה אטרקטיבי לבני שמונה או תשע, ולהיפך, בעיקר כשמדובר בטקסט שנקודת המוצא שלו מדעית; מחד גיסא, ההסברים המדעיים בספרים ארוכים ומפורטים וכוללים אוצר מילים ומושגים כמו - נוזלים ואבקות, חומצות ובסיסים, חומר כימי, תגובה כימית, חיכוך, אווירודינמי, גזים, כוח פליטה, כוח הדחיפה הנגדי, כלי בֹּחַן, גלאי, ניטרלי, מְסַמְלִים, מעבדה, תעופה – העלולים להקשות על אוזן צעירה; מאידך גיסא, אף שהאיורים מבקשים להמחיש את התכנים ואת מהלכי הניסוי, הם נעשו בסגנון נאיבי ובלתי מתוחכם, מציגים דמויות של ילדים קטנים מאוד, והם ירחיקו את הגדולים יותר שיש להם היכולת להבין את ההסברים ולהתנסות בעצמם בניסויים. 

יאיר ומיכל לשם, הורים לארבעה בנים, עוסקים בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחינוך, ויוזמים פרויקטים המקדמים חינוך למדעים.
ספרים מאותו מדף:
דוקטור מולקולה / אורי וייל
הרפתקה בעשב עם פרופסור פצפונטבע / מירי לשם-פלאי
אולי את דבורה? / ג'ודי אלן וטיודור המפריז
היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים / ויליאם ביינום 

נירה לוין