אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

זהירות ! פופיק

כתבה: שרון קנטור
איורים: יניב שמעוני
כנרת בית הוצאה לאור 2014
36 עמוד, מנוקד

'ניסינו הכול:
לעשות מגדל מכל החבורה,
לצעוק חזק נורא,
להוציא עשן ממדורה,
להתקשר למשטרה.
באמת עשינו הכול, אך לענק זה לא דגדג.
איך נצא מכאן? אולי יש לך מזימה?
בינינו, את נראית לי ילדה חכמה.'

הילדה השובבה שטיפסה יום אחד על גבעה נפלה לתוך בור עמוק, והתברר לה שהיא בתוך 'הפופיק של צוציק הענק'. הבהלה של שוש, אם בכלל, נמשכת רק שניות ספורות; היא איננה בוכה אף ש'בבור חושך / אין שום אור' ואיננה מחפשת מקום להסתתר בו מפני מי או מה שעלולים שאיים על שלומה; היא פותחת את פיה ומשמיעה באומץ סדרת שאלות, שהטיפוגרפיה מגבירה מאוד את עוצמתן: 'מי עוד בבור?? / הלו! / שומעים אותי? / מי / עוד / בבור?!' שוש מגלה שלא זו בלבד שהיא איננה היחידה בתוך הפופיק, אלא שכל האחרים מצפים שהיא תצליח במקום שנכשלו הם ותחלץ אותם משביים:
'כל הניצולים אמרו יפה תודה לשוש,
והסוסות הוסיפו:
'את ילדה עם ראש'.' 

בסיפור המצחיק והשנון (המניף פה ושם דגלון חתרני) יש לא מעט רובדי משמעות; נראה שלא מקרה הוא שהענק הבטלן זחוח הדעת שפֶּתַח הפופיק שלו מסכֵּן חיים הוא ממין זכר, ושמי שהצילה חבורה של שבויים מחור הפופיק שלו היא ילדה. שוש היא גיבורה אופטימית, אקטיבית, מנהיגה, שלא זו בלבד שאיננה מאבדת עשתונות, אלא בסוף הסיפור נשארת בזירה ומנסה למנוע את האסון הבא:
'צוציק הענק מנמנם לו שוב,
ורק לשוש קופץ עוד רעיון אחד, חשוב.
הלכה לחנות, קנתה בריסטול,
הוסיפה מקל ותקעה בחול.
על השלט כתבה שתי מילים, בגדול:
'זהירות! פופיק'
שאף אחד לא ייפול.' 

הסיפור המחורז מתאפיין בעירוב של משלבי לשון, מה שמוסיף לאווירה הכאוטית-קונדסית על אף הפוטנציאל המאיים של הסיטואציה: ברשימת השבויים בפופיק של צוציק מופיעים בין היתר 'פיצות נגוסות' (גבוה) 'אוהל סיירים במצב טוב' (דיבורי), 'כדורגל מפונצ'ר' (עגה), 'שוטר תנועה חכלילי' (גבוה) והרשימה מסתיימת במסקנה - 'בקיצור, ברדק!' (עגה). השורות 'הטווס פשוט מובס / והסוסות מבואסות' לא רק מדגימות את הניתורים ממשלב למשלב אלא גם משמיעות מצלול ססס... המבטא מיאוס או ייאוש, ובלשון הטקסט 'וכל המצב, בחיי / פשוט לא אַה-יַה יַי.'
לצליל המצחיק של המילה 'פופיק' (בעיקר כשהיא משמשת שם מקום) נוסף שמו האוקסימורוני של הענק - 'צוציק'. 'שתי המילים, 'צוציק' ו'פופיק' מרגיעות את הקוראים הצעירים ומבטיחות שעל פני הדפים הכהים שמתחת לפני האדמה יהיו רק התרחשויות עליזות. 

איוריו של יניב שמעוני מרקידים את שורות הסיפור ומגחיכים את הסיטואציה גם ברגעיה האופטימיים פחות. בכפולה שבה מוצגים דיירי הפופיק כתוב בין היתר 'שוטר תנועה חכלילי, / גם הוא בלי אוויר' ונראה דווקא שוטר נפוח, עב כרס ושמוט כתף, שחכלילותו מתמצית בצבע מדָיו; בכפולה שבה שוש מציגה את הפתרון לבעיה נראים כל הדיירים - הסוסות בעיניים פעורות מלאות חשש, הצ'יטה מרימה כף לכסות את פיה הפעור, היפנים עולצים בלי קשר למצב, השוטר שומט את לסתו, הפיצות נראות כגולגולות בעלות רגליים זעירות והטווס מפלא בצבעיו אף כי רק בשלוש ארבע נוצות. נוכח המראה הגרוטסקי ישמחו הילדים לראות את שוש העולצת מולם, היחידה שמאמינה שהשחרור קרוב. 

המאייר אינו שוכח להזכיר (למבוגרים, כך נראה) גיבורה ספרותית אחרת שנפלה לבור עמוק ויצאה ממנו בשלום, ובאחת הכפולות הוסיף את פטריית הזחל מאליס בארץ הפלאות. גם שוש, כמו אליס, חוזרת אל המציאות; אמא שלה מסכמת את כל מה שסיפרה הבת הצחקנית בעצה מעשית אחת, וכמאמר עובדת הניקיון המיניאטורית המלווה בהערותיה את הסיפור - זה מסר! 

תמיהה אחת
: כותרת הספר היא 'זהירות! פופיק'; סימן הקריאה אחרי 'זהירות' צפוי ומוצדק, אבל לאחריו נשאר ה'פופיק' תלוי באוויר באפיסת כוחות. אם יש כאן מסר - אינו עובר. 

שרון קנטור
(1971) היא עיתונאית ותסריטאית. על יניב שמעוני קראו במדור המאיירים בדףדף. 

זהירות! פופיק
מתאים לבני ארבע עד שבע.
נירה לוין